שמעתם טוב!

אני מדברת על עושר בעי"ן, לא רק על אושר באל"ף. כולנו רוצים לגדל ילדים מאושרים, ילדים שממשים את עצמם, ילדים כשרוניים שיודעים לנווט את דרכם בעולם אבל בסתר לבנו, אנחנו רוצים גם כסף. שיהיה להם הרבה כסף. ואחת הסיבות העיקריות שאנחנו מונעים מהם את הכלים להרוויח, היא שאנו עצמנו חושבים על כך רק בסתר לבנו. כי מי שאומר "אני רוצה שהילד שלי יגדל להיות מבוגר עשיר" נחשד בחומרנות, בשטחיות, בסדר עדיפויות מעוות.

אז לא!

כסף הוא לא מילה גסה, והיכולת להשתכר ולנהל את עצמך כלכלית היא נדבך חשוב בדרך אל האושר הנכסף. ואני בעד להוציא את הכסף מהארון ולדבר עליו עם הילדים מוקדם ככל האפשר. אמנם אנחנו עובדים קשה כדי שנוכל לתת להם את המיטב ולהוריש להם כמה שיותר, אבל הירושה המשמעותית ביותר שנוכל להוריש להם, היא כישורי חיים והיכולת להתנהל נכון עם כסף היא מיומנות חיים חשובה. או כמו הפתגם הידוע והמדויק של לאו טזה: "תן לאדם דג – והשבעת אותו ליום אחד, למד את האדם לדוג – והשבעת אותו לכל החיים".

איך מכניסים את הכסף להתנהלות היום-יומית?

אנחנו מלמדים את הילדים שלנו לסדר את החדר, לצחצח שיניים ולהתקלח כדי להקנות להם הרגלי סדר וניקיון חשובים שישרתו אותם בעתיד. הרגלים אלו נראים לנו מובנים מאליהם וחשיבותם לעתיד ילדינו ברורה לנו. כך עלינו להתנהג גם עם הכסף. עלינו להכניס לשיח היומיומי את השיקולים הכלכליים המניעים אותנו, לא מתוך חוסר: "אין לנו כסף לזה" או "זה יקר מדי בשבילנו" אלא דווקא מתוך שפע – מתוך רצון להדגים את ערכו של הכסף וללמד את ילדינו את עולם המושגים הכלכליים. אף אחד לא נולד עם ידע כלכלי. כמו בכל התחומים – הכלים שהילדים שלנו ירכשו בילדותם המוקדמת תלויים בעיקר בנו לכן, במקום לומר: "אין לך ערך לכסף", עלינו ללמד אותם את ערכו.

כשהולכים לקניות

כשאני הולכת עם הילדים שלי לקניות בסופר, ואנחנו מגיעים למדף מוצרי החלב, אנחנו בודקים לא רק את ערכיו התזונתיים של השוקו, אלא גם את הערך הכספי שלו – מחיר מול כמות. קל יותר לשתות שוקו מבקבוק מאשר משקית, אבל ביחס הכמותי, שוקו בשקית נמכר בשליש המחיר. מה כדאי לקנות? התשובה לשאלה תלויה במספר משתנים, אבל תשומת הלב למחירים השונים חשובה יותר מהבחירה הסופית.

כשהילד רוצה לקנות…

כשהילד שלי רוצה לקנות אקס-בוקס, אנחנו בודקים יחד כמה כסף יש לו וכמה עדיין חסר, ואני מציעה לו דרכים להרוויח כסף: דוגי-סיטר, בייבי-סיטר לאחיו הקטנים, שטיפת מכוניות או דוכן למכירת לימונדה. מובן שיש באפשרותי לקנות לו אקס-בוקס אבל הוא ילמד ויתפתח הרבה יותר אם יעבוד ויקנה אותו בעצמו, בכסף שירוויח מעבודת כפיו. כך הוא לומד את ערכו של הזמן שלו, את ערכו של הכסף ואת כוח הקנייה שלו.

בכל פעם שאפשר

אני משוחחת עם ילדי על כסף בכל פעם שהנושא עולה: על הערך הכספי של שעת נסיעה ושל שעת עבודה, על העלות של צרכי הקיום ועל הדרך לחשב הכנסות מול הוצאות, על השוואת מחירים ועל דרכים להרוויח כסף ולהתעשר. אני עושה את זה מתוך ידיעה שאני נותנת להם כלים להתנהלות נכונה בעתיד – כישורי חיים. מבוגרים רבים, חכמים ויצירתיים, סובלים ממחסום כשמדובר בכסף. הם נותנים לאחרים להתעסק בכסף שלהם, לקחת עליו אחריות ולנהל אותו. הביטויים: "תזרים מזומנים", "פרמיות" או "נכסים מניבים" נשמעים להם כמו קללות, והאדם שממנו הם חוששים יותר מכל הוא מנהל הבנק. אני רוצה לגדל ילדים מאושרים שיהפכו למבוגרים אחרים, שידעו את ערכו של כסף, יכירו את ה"שפה" שלו ויהיו אחראים ובטוחים בקשר אליו, כמו בקשר לשאר התחומים בחייהם. אני מזמינה אתכם לגדל יחד אתי, דור עשיר ומאושר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *